התקף חרדה יכול להגיע באמצע יום רגיל, ברגע של שקט או באמצע הלילה, ולהשאיר אותך בטוחה שמשהו נורא קורה לך. ליווי רגשי שעוזר לגוף ולנפש להפסיק לפחד מהפחד, אצלי בקליניקה בבנימינה ובזום בכל הארץ.
הלב פתאום דוהר, ואת בטוחה שמשהו נורא קורה לך עכשיו
חסר לך אוויר באמצע הסופר, בפקק או בפגישה, ואת לא מבינה למה
את מתעוררת בלילה עם דפיקות לב, והבוקר מתחיל כבר עייף ומפוחד
את כבר מוותרת על מקומות ונסיעות, רק כדי שזה לא יקרה שוב
התקפי חרדה מגיבים היטב לעבודה טיפולית, וזה קורה מהר יותר ממה שנדמה לך ברגע הזה. אני מאמינה שהגוף שלך לא מתקלקל, אלא מפעיל מנגנון הגנה עתיק בזמן הלא נכון. כשמבינים את המנגנון ולומדים לדבר איתו, הפחד מאבד את הכוח שלו. בואי נעבור את זה יחד, בקצב שלך, במרחב בטוח.
הרבה מהנשים שמגיעות אליי עם התקפי חרדה מתחילות בסיפור דומה. יום רגיל, נסיעה רגילה, ופתאום הלב מתחיל לדפוק, הידיים רועדות, האוויר נגמר, ובראש יש מחשבה אחת, אני הולכת למות או להשתגע. ואחרי כמה דקות זה עובר, ומשאיר אחריו בלבול, עייפות ופחד עצום שזה יחזור.
אני מנורי, מטפלת רגשית אינטגרטיבית, ואני מלווה נשים בהתמודדות עם חרדה ועם התקפי פאניקה בקליניקה בבנימינה וגם בזום בכל הארץ. בדף הזה ריכזתי את מה שחשוב לדעת על טיפול בהתקפי חרדה, מה קורה בגוף בזמן התקף, איך מבדילים בינו לבין משהו רפואי, איך מרגיעים התקף חרדה ברגע שהוא מתחיל, ואיך נראה תהליך טיפולי שמחזיר לך את התחושה שאת שוב בשליטה.
הבשורה החשובה היא שזה אחד הקשיים שמגיבים לעבודה טיפולית בצורה הכי ברורה. ברגע שמפסיקים לפחד מהתחושות עצמן, המעגל מתחיל להשתחרר. ככל שמתחילים מוקדם יותר, הדרך קצרה יותר והחזרה הביתה אל עצמך מהירה יותר.
בקצרה, התקף חרדה, שנקרא גם התקף פאניקה, הוא גל פתאומי של פחד עז עם דופק מהיר, קוצר נשימה, סחרחורת ורעד, לרוב בלי סכנה ממשית. הוא מגיע לשיאו בתוך כעשר דקות ודועך. טיפול בהתקפי חרדה מלמד את הגוף והנפש לזהות את המנגנון ולהרגיע אותו. אצל מנורי · טיפול רגשי אינטגרטיבי אני משלבת CBT מותאם, גישות גוף-נפש ויצירה, בקליניקה בבנימינה ובזום בכל הארץ.
בחרי את המשפט שהכי קרוב למה שאת חווה, ואקח אותך ישר לתשובה.
התקף חרדה הוא גל פתאומי של פחד עז, שמגיע לשיאו תוך דקות ומלווה בתחושות גופניות חזקות כמו דופק מהיר, קוצר נשימה ורעד, בלי סכנה ממשית באותו רגע.
חרדה רגילה, לעומתו, היא דאגה שמתפרסת על פני שעות וימים. ההתקף הוא שיא חד וקצר, והוא מרגיש כמו מצב חירום אמיתי.
בוויקיפדיה מתואר התקף חרדה כהתקף פתאומי של פחד ודחק עזים, שמופיע מבלי סיבה חיצונית סבירה. המילים חשובות כאן. הגוף מגיב כאילו יש סכנה, אבל הסכנה אינה נמצאת בחוץ. מערכת ההגנה שנועדה להציל אותנו מפני אריה נדלקת באמצע ארוחת ערב משפחתית, בתור לקופה או רגע לפני שינה.
ההבדל בין חרדה כללית להתקף דומה להבדל בין רעש רקע לאזעקה. ברעש רקע אפשר לתפקד, גם אם הוא מעייף. אזעקה עוצרת הכל. ולכן רבות מהנשים שאני פוגשת אומרות שהדבר הקשה ביותר אינו ההתקף עצמו, אלא הפחד מההתקף הבא, הדריכות הקבועה שמא זה יקרה שוב. בטיפול אנחנו עובדות על שני החלקים, על האזעקה וגם על הדריכות שסביבה. אם החרדה אצלך היא יותר רעש רקע מאשר אזעקה, כדאי לקרוא גם על טיפול בחרדה במובן הרחב.
הסימנים של התקף חרדה כוללים דופק מהיר, קוצר נשימה, הזעה, רעד, לחץ בחזה, סחרחורת ובחילה, לצד פחד עז לאבד שליטה, להשתגע או למות.
לפי התיאור המקובל, התקף כולל לפחות ארבעה סימנים כאלה, שמופיעים יחד ומגיעים לשיאם תוך דקות ספורות.
אני מחלקת את הסימנים לארבע קבוצות, כי כל אישה מרגישה אותם אחרת, ולפעמים קבוצה אחת בולטת הרבה יותר מהאחרות. ההיכרות עם הקבוצות עוזרת לזהות את ההתקף בזמן אמת, ולהגיד לעצמך, זה המנגנון, לא סכנה.
דופק מהיר או דפיקות לב חזקות, תחושה שחסר אוויר או שקשה לנשום עד הסוף, לחץ או כאב בחזה ותחושת מחנק בגרון. אלה הסימנים שהכי מפחידים, ולכן הם גם אלה שהכי מזינים את המעגל.
הזעה, רעד בידיים או ברגליים, גלי חום או צמרמורת, נימול בקצות האצבעות, סחרחורת, חולשה ובחילה. רבות מתארות תחושה שהרגליים הופכות לג'לי והגוף כבר לא מקשיב להן.
תחושה שהעולם נעשה לא אמיתי, כאילו את מסתכלת עליו דרך זכוכית, או ניתוק מהגוף. זה נקרא דה-ריאליזציה, והוא מפחיד מאוד אבל אינו מסוכן. הוא חלק מאותה תגובה של מערכת העצבים.
פחד עז לאבד שליטה, להשתגע, להתעלף מול כולם או למות. המחשבות האלה מרגישות כמו עובדות, אבל הן פרשנות של הגוף לתחושות. בטיפול לומדים להפריד בין התחושה לבין הסיפור שהראש מספר עליה.
חשוב לי לומר משהו שמרגיע נשים רבות. התקף חרדה אינו סימן לחולשה, אינו סימן שאת משתגעת, והוא שכיח הרבה יותר ממה שנדמה. רבות פשוט לא מדברות עליו, כי הוא מביך, ולכן כל אחת חושבת שהיא היחידה.
אי אפשר לדעת בוודאות לבד. בהתקף ראשון, בכאב בחזה שמקרין ליד או ללסת, או בכל ספק, פונים מיד לבדיקה רפואית או למד"א בטלפון 101.
אחרי בירור רפואי תקין, דפוס של התקף שמגיע לשיא ודועך תוך דקות, עם פחד עז, מתאים יותר להתקף חרדה.
אני מטפלת רגשית, לא רופאה, ולכן הכלל אצלי ברור. קודם שוללים סיבה גופנית, ורק אחר כך עובדים על החרדה. רוב הנשים שמגיעות אליי עברו כבר בדיקות לב, אק"ג ובדיקות דם, ושמעו שהכל תקין. זה אמור להרגיע, ובכל זאת הגוף ממשיך להיבהל. כאן בדיוק מתחילה העבודה הרגשית.
| מה בודקים | מה אופייני להתקף חרדה | מתי פונים מיד לרופא |
|---|---|---|
| איך זה מתחיל | פתאום, לפעמים במנוחה ולפעמים במצב מלחיץ | תמיד בהתקף הראשון, או כשמשהו מרגיש אחרת מהרגיל |
| משך | שיא תוך כעשר דקות ואז דעיכה | כאב שלא חולף, או מחמיר עם מאמץ |
| כאב בחזה | לחץ או דקירות, לצד פחד עז | כאב לוחץ שמקרין ליד, לגב או ללסת |
| נשימה | תחושה שחסר אוויר, נשימה מהירה ושטוחה | קוצר נשימה ממשי שלא משתפר במנוחה |
| אחרי ההתקף | עייפות ובלבול, וחזרה הדרגתית לעצמך | התעלפות, חולשה בצד אחד או שינוי בדיבור |
הטבלה הזו אינה כלי אבחון, אלא מפה שעוזרת להבין למה ההתקף מרגיש כל כך אמיתי. ובכל ספק, הכלל אחד, בודקים. אף אחת לא צריכה להתבייש בבדיקה רפואית שיצאה תקינה. היא חלק מהדרך, והיא גם הבסיס שממנו אפשר להתחיל לעבוד על הפחד עצמו.
התקף חרדה מגיע בדרך כלל לשיאו בתוך כעשר דקות, ואז מתחיל לדעוך. רוב ההתקפים חולפים תוך דקות ספורות עד חצי שעה, גם כשבזמן ההתקף זה מרגיש כמו נצח.
העייפות והרגישות שאחריו יכולות להישאר עוד כמה שעות, ולכן היום שאחרי התקף מרגיש לעיתים כבד במיוחד.
הנתון הזה הוא כלי טיפולי בפני עצמו. כשיודעים שההתקף מגיע לשיא ואז יורד, אפשר להפסיק להילחם בו. רבות מתארות שההתקף נמשך שעה, אבל כשמפרקים את השעה הזו מגלים שההתקף עצמו היה קצר, ואת שאר הזמן מילאו הפחד שהוא יחזור והדריכות שאחריו. בטיפול אנחנו לומדות להבחין בין הגל עצמו לבין מה שבא אחריו, וזה כבר מקצר את הסבל באופן משמעותי.
רוב הנשים מגיעות אליי אחרי חודשים של ניסיון להסתדר לבד. שיחה אחת תיתן לך תמונה ברורה של מה קורה, ושל הדרך שבה אפשר להחזיר לגוף את תחושת הביטחון.
כדי להרגיע התקף חרדה, מאטים את הנשימה עם נשיפה ארוכה, מחזירים את הקשב לגוף ולסביבה דרך החושים, ואומרים לעצמך שזה התקף שיחלוף.
המטרה אינה להעלים את ההתקף בכוח, אלא לתת לו לעבור בלי להוסיף עליו פחד, וזה מה שמקצר אותו.
כשנשים שואלות אותי איך להרגיע התקף חרדה, אלה ארבעה הצעדים שאני מלמדת כבר בפגישות הראשונות. הם פשוטים, אבל כדאי לתרגל אותם דווקא ברגעים רגועים, כדי שהגוף יכיר אותם כשהם נדרשים באמת.
שאפי באף בספירה של ארבע, ונשפי לאט דרך הפה בספירה של שש או שמונה. הנשיפה הארוכה היא האות שהגוף מבין, הסכנה עברה. נשימה סרעפתית כזו, שמגיעה עד הבטן, מרגיעה את הדופק תוך דקות ספורות.
מצאי חמישה דברים שאת רואה, ארבעה שאת יכולה לגעת בהם, שלושה שאת שומעת, שניים שאת מריחה ואחד שאת טועמת. התרגיל הזה מחזיר את הקשב מהראש אל הרגע הנוכחי, ומוריד את עוצמת הסחרור.
משפט קצר ואמיתי, כמו זה התקף חרדה, הוא לא מסוכן, והוא יחלוף. המשפט הזה עוצר את המחשבה שמסלימה את ההתקף, ואחרי כמה פעמים הוא נעשה עוגן שהגוף מכיר.
הדחף הוא לברוח מהמקום, וזה מרגיע לרגע, אבל מלמד את המוח שהמקום מסוכן. אם אפשר, הישארי, שבי, ותני לגל לעלות ולרדת. כל התקף שעובר בלי בריחה מחליש את ההתקף הבא.
הכלים האלה עוזרים ברגע עצמו, אבל הם לא מחליפים את העבודה על השורש. אם ההתקפים חוזרים, הם סימן שמשהו בתוכך מבקש תשומת לב, וזה בדיוק המקום שבו תהליך טיפולי עושה את ההבדל.
התקף חרדה בלי סיבה נראית לעין הוא לרוב תוצאה של עומס שהצטבר לאורך זמן, של מערכת עצבים דרוכה, ושל רגישות גבוהה לתחושות בגוף שמתפרשות כסכנה.
הסיבה קיימת, היא פשוט לא נמצאת ברגע ההתקף עצמו, אלא בשבועות ובחודשים שלפניו.
כמעט כל אישה שאני פוגשת אומרת לי בפגישה הראשונה, אבל באותו יום לא קרה כלום. וכשאנחנו מסתכלות יחד אחורה, מתגלה תמונה אחרת. תקופה של לחץ בעבודה, פרידה, מחלה במשפחה, לידה, מעבר דירה, או שנים של להחזיק את כולם בלי לעצור לרגע. הגוף שומר את העומס הזה, ובשלב מסוים הוא משחרר אותו דווקא ברגע שקט, כשסוף סוף אפשר. ולפעמים מתחת לעומס יושב פחד ישן מנטישה, ועל הטיפול בחרדת נטישה כתבתי בנפרד.
יש כאן גם מנגנון שנקרא פחד מהפחד. אחרי התקף ראשון, המוח לומד לחפש סימנים להתקף הבא. דפיקת לב רגילה אחרי עלייה במדרגות מתפרשת כאזהרה, הפחד מעלה את הדופק, והדופק המהיר מאשר את הפחד. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו, בלי שום סיבה חיצונית. אני מאמינה שהסימפטום הזה הוא שפה של הגוף. הוא לא אויב, הוא שליח שמנסה להגיד שהגיע הזמן לעצור ולהקשיב.
הפרעת פאניקה היא מצב שבו התקפי פאניקה חוזרים, ולצידם יש דאגה מתמשכת מההתקף הבא או שינוי בהתנהגות, כמו הימנעות ממקומות ומצבים, במשך חודש ויותר.
התקף בודד אינו הפרעה. הקו עובר כשהפחד מההתקפים מתחיל לקבוע לך איך לחיות, ושם טיפול בהתקפי פאניקה עושה את ההבדל.
בוויקיפדיה האנגלית מתואר שהפרעת פאניקה פוגעת בכ-2.5% מהאנשים בשלב כלשהו בחייהם, ומתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. זה אומר שהיא שכיחה, ושיש הרבה מאוד אנשים שעברו את הדרך הזו ויצאו ממנה.
הסימן שאני הכי שמה אליו לב הוא ההימנעות. זה מתחיל קטן, כמו לא לנסוע בכביש מהיר או לשבת ליד הדלת באולם. ואז העולם מצטמצם, פחות קניות לבד, פחות אירועים, פחות נסיעות. ההימנעות מרגיעה לטווח הקצר, אבל מאשרת למוח שהעולם מסוכן. לצידה מופיעה חרדה מקדימה, הדאגה שמתחילה ימים לפני אירוע, ולפעמים היא מעייפת יותר מההתקף עצמו.
אם את מזהה את עצמך בתיאור הזה, זה לא אומר שמשהו בך שבור. זה אומר שהמערכת שלך למדה דפוס, ודפוס אפשר ללמוד מחדש. זה בדיוק מה שאנחנו עושות בטיפול בהתקפי חרדה.
התקף חרדה בלילה מגיע כשמערכת העצבים מעבדת עומס של היום בזמן השינה, או כשהגוף רגיש לשינויים טבעיים בנשימה ובדופק ומפרש אותם כסכנה.
הוא מעיר בבהלה, עם דופק מהיר ותחושת מחנק, ולעיתים קרובות מוביל לפחד להירדם בלילות הבאים.
לפי ויקיפדיה, התקפי פאניקה ליליים שכיחים אצל מי שחווה הפרעת פאניקה. הלילה הוא הזמן שבו כל ההגנות של היום נחות. אין משימות, אין רעש, והגוף סוף סוף מעבד את מה שהחזיק. אישה שמחזיקה את עצמה חזק כל היום, לעיתים קרובות פוגשת התקף חרדה בלילה, דווקא בשעה שלוש לפנות בוקר.
מה שעוזר בהתקף חרדה בלילה הוא קודם כל לא להילחם בהתקף בתוך המיטה. לקום, להדליק אור עמום, לשתות מים, לנשום בנשיפה ארוכה, ולחזור למיטה רק כשהגוף נרגע. בטווח הארוך אנחנו עובדות על שגרת ערב שמורידה את מפלס הדריכות, ועל מה שהגוף מנסה לעבד בלילות האלה. ברוב המקרים, כשהעומס של היום מקבל מקום, גם הלילות נעשים שקטים יותר.
עני בכנות, אין נכון או לא נכון. זו אינה אבחנה, אלא כיוון שיעזור לך להחליט.
1. כמה פעמים היו לך התקפים בחודש האחרון?
2. את חוששת שההתקף הבא יגיע?
3. התחלת להימנע ממקומות או ממצבים בגלל ההתקפים?
4. ההתקפים מעירים אותך בלילה?
5. כמה זמן זה כבר נמשך?
6. ההתקפים פוגעים בעבודה, בזוגיות או בשגרה שלך?
7. כשמתחיל התקף, יש לך דרך שעוזרת לך להירגע?
כן, אצל רבות אפשר לטפל בהתקפי חרדה בלי תרופות. עבודה רגשית מובנית מלמדת להבין את מנגנון ההתקף ולהרגיע את מערכת העצבים, וכך פוחתות התדירות והעוצמה.
ההחלטה על תרופות, להתחיל או להפסיק, נשארת תמיד אצל הרופא המטפל ולא נעשית על דעת עצמך.
בוויקיפדיה האנגלית מצוין שטיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל אצל יותר ממחצית מהאנשים עם הפרעת פאניקה. זה נתון שאני רואה גם בחדר. כשאישה מבינה מה קורה בגוף שלה ולומדת לא לברוח מהתחושות, ההתקפים מאבדים מהעוצמה שלהם. כתבתי על כך בהרחבה בדף על טיפול בחרדה ללא תרופות.
יש נשים שמגיעות אליי כשהן כבר מקבלות טיפול תרופתי, וזה בסדר גמור. העבודה הרגשית יכולה לבוא לצד התרופות, והרבה פעמים היא מה שמאפשר בהמשך, יחד עם הרופא, לשקול הפחתה. אני לא אומרת לאף אחת להפסיק תרופה, ולא ממליצה להתחיל אחת. התפקיד שלי הוא העבודה הרגשית, והיא משמעותית בכל אחד מהמצבים. כשלצד ההתקפים יש גם ירידה ממושכת במצב הרוח, העבודה מתרחבת, ועל כך כתבתי בדף על טיפול בדיכאון בגישה אינטגרטיבית.
טיפול בהתקפי חרדה אצלי משלב LI CBT ו-CBT מותאם, גישות גוף-נפש, עבודה ביצירה וראייה משפחתית, לפי מה שמזין את ההתקפים אצלך, ולא לפי פרוטוקול אחיד.
בקליניקה של מנורי · טיפול רגשי אינטגרטיבי, העבודה מתחילה בהבנה ובהרגעה, וממשיכה לשורש שממנו ההתקפים צומחים. כך נראה אצלי גם טיפול בהתקפי פאניקה, כשההתקפים כבר חוזרים ומשנים את השגרה. מי שרוצה להכיר קודם את הדרך שלי תמצא את התמונה המלאה בדף על ליווי של מטפלת רגשית למבוגרים.
עבודה על הקשר בין התחושה בגוף, המחשבה שהראש מוסיף עליה וההתנהגות שבאה אחריה. לומדים לזהות את משפטי האסון האוטומטיים, להחליף אותם במחשבה מדויקת, ולחזור בהדרגה למקומות שנמנעת מהם, בקצב שלך.
נשימה, הרפיה ועבודה עדינה עם התחושות בגוף, שמלמדות את מערכת העצבים לחזור לשקט בכוחות עצמה. במקום לפחד מדופק מהיר, לומדים לפגוש אותו ולהרגיע אותו. זו הלב של חוכמת הגוף בטיפול.
כשקשה לתאר במילים את הפחד, יש צבע, דימוי וכתיבה. ציור של ההתקף, או של המקום הבטוח שבתוכך, נותן לפחד צורה וגבול, ומאפשר לעבד תכנים שקשה לומר בקול.
לפעמים החרדה עוברת במשפחה, כדפוס של דריכות או של אחריות כבדה מגיל צעיר. הסתכלות רחבה יותר על המערכת ועל השושלת מאפשרת להניח עומס שמעולם לא היה שלך, וזה שינוי שורשי שמחזיק לאורך זמן.
מנורי, מטפלת רגשית אינטגרטיבית, על הדרך הטיפולית
המפגש הראשון מוקדש להקשבה. אני שואלת מתי היה ההתקף הראשון, מה קרה בחייך באותה תקופה, איך ההתקפים נראים היום, ומה השתנה בשגרה שלך בגללם. משם אנחנו בונות יחד מפה, מה מזין את ההתקפים, מה כבר עוזר לך, ומה הצעד הראשון. כבר מהמפגש הזה תצאי עם כלי אחד מעשי לרגעים הקשים.
בשלב הראשון אנחנו עובדות על הבנה והרגעה. את לומדת מה קורה בגוף בזמן התקף, מתרגלת את כלי הנשימה וההארקה, ומתחילה לרשום מתי ההתקפים מגיעים. כבר כאן רבות מרגישות הקלה, פשוט כי הפחד מקבל שם והסבר.
בשלב השני אנחנו נכנסות לשורש. מה העומס שהגוף מחזיק, אילו אמונות פנימיות מזינות את הדריכות, ומה בחיים שלך מבקש שינוי. זה השלב שבו העבודה ביצירה והראייה המשפחתית נכנסות לתמונה, ושבו קורה השינוי העמוק.
בשלב השלישי אנחנו מחזירות את העולם. חוזרים בהדרגה למקומות שנמנעת מהם, לנסיעות ולאירועים, עם הכלים החדשים. בכל שלב אני בודקת איתך איפה את עומדת, וכשמשהו לא זז, אנחנו משנות כיוון בלי לחכות.
משך הטיפול משתנה מאישה לאישה, לפי תדירות ההתקפים, הוותק שלהם ומה שעומד מאחוריהם. רבות מרגישות הקלה ראשונה בשבועות הראשונים, כשהפחד מקבל הסבר וכלים.
עלות מפגש אצלי נעה בין ₪500-₪350 לפי סוג המפגש והמסגרת.
אני לא מתחייבת למספר מפגשים מראש, כי כל תהליך נבנה לפי מה שעולה בו. מה שאני כן מתחייבת אליו הוא שקיפות. כל כמה מפגשים אנחנו עוצרות ובודקות יחד מה השתנה, כמה התקפים היו, באיזו עוצמה, ממה את עדיין נמנעת. כך את יודעת בכל רגע איפה את עומדת, ולא נשענת על תחושה בלבד.
אם את רוצה להבין את הנושא של עלויות בצורה רחבה יותר, כתבתי מדריך מפורט על כמה עולה טיפול רגשי ומה משפיע על המחיר, וגם על מה כדאי לבדוק לפני שבוחרים מטפלת. ואם מעניין אותך דווקא הצד של CBT, יש גם מדריך על המחיר של טיפול CBT.
בשיחה קצרה נעבור על מה שאת חווה, ואומר לך בכנות איך לדעתי כדאי להתחיל. פגישה ראשונה נעה בין ₪500-₪350 והיא פגישה טיפולית לכל דבר, בקליניקה או בזום.
כן. טיפול בהתקפי חרדה בזום מתאים במיוחד למי שההתקפים מקשים עליה לצאת מהבית או לנסוע, ואפשר להתחיל בו מכל מקום בארץ, מהבית ובקצב שלך.
הכלים, התרגול והעבודה הרגשית זהים לאלה שבקליניקה, ואפשר לשלב בין שתי המסגרות לפי הצורך.
יש משהו כמעט פרדוקסלי בהתקפי חרדה. דווקא הנסיעה לטיפול יכולה להיות המכשול הראשון. אצל רבות מהנשים שאני מלווה, ההתחלה בזום היא מה שמאפשר להתחיל בכלל. הן לומדות את הכלים מהבית, בסביבה מוכרת ובטוחה, ובהמשך, כשהביטחון חוזר, חלקן בוחרות להגיע גם לקליניקה בבנימינה. עוד על המסגרת הזו אפשר לקרוא בדף שמסביר איך עובד טיפול רגשי בזום.
הקליניקה נמצאת בבנימינה, ומגיעות אליה מזכרון יעקב, חדרה, פרדס חנה-כרכור, קיסריה ואור עקיבא. ואם את גרה רחוק יותר, הזום פותח את הדלת מכל מקום בארץ.
לפעמים ההתקפים קשורים למצב מסוים, ואז העבודה מתמקדת גם בו.
יש נשים שההתקף מגיע אצלן דווקא מאחורי ההגה, בכביש מהיר או בפקק ארוך. אם זה המצב אצלך, כדאי לקרוא על חרדת נהיגה ועל הדרך לחזור לנהוג בביטחון. אצל אחרות ההתקפים התחילו בתקופה של אזעקות ושל אי ודאות ביטחונית, וכתבתי על כך בדף על חרדה בזמן מלחמה. ויש מי שההתקף מגיע אצלה מול אנשים, בפגישה, בהרצאה או באירוע משפחתי, ושם הליווי של מטפלת בחרדה חברתית מתאים במיוחד. ונערות וצעירות שההתקפים מגיעים אצלן סביב מבחנים ימצאו כלים ממוקדים בדף על ההתמודדות עם חרדת בחינות.
בכל אחד מהמצבים האלה המנגנון זהה, ורק הטריגר שונה, ולכן גם טיפול בהתקפי חרדה במצב מסוים נשען על אותו בסיס. ולכן גם הדרך דומה, הבנה, הרגעה, עבודה על השורש וחזרה הדרגתית לחיים.
הקרובים עוזרים בזמן התקף חרדה כשהם נשארים רגועים לידך, נושמים איתך, ואומרים משפט פשוט כמו אני כאן, זה יעבור, במקום לנסות לשכנע אותך שאין סיבה לפחד.
מה שפחות עוזר הוא לחץ, ביקורת, או תחושה שאת צריכה להסתיר את מה שעובר עלייך.
הרבה פעמים בן הזוג או בני המשפחה מרגישים חסרי אונים מול ההתקף, ומנסים לעזור בדרך שמגבירה דווקא את הלחץ. משפטים כמו תירגעי, או אין לך סיבה לפחד, נאמרים מאהבה, אבל נשמעים כמו ביקורת. אני ממליצה לבחור מראש, ברגע רגוע, משפט אחד או שניים שעוזרים לך, ולשתף בהם את הקרובים. כך כשההתקף מגיע, יש תוכנית, וכולם יודעים איך להרגיע התקף חרדה בלי לאלתר.
הסיפורים כאן בנויים מכמה תהליכים שונים של טיפול בהתקפי חרדה, והפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות.
ההתקף הראשון הגיע בכביש החוף, בדרך לעבודה, והיא הייתה בטוחה שזה הלב. אחרי בדיקות תקינות היא הפסיקה לנסוע לבד, ואחר כך גם להיכנס לסופר בשעות עומס. בפגישות התברר שההתקפים התחילו בתקופה שבה טיפלה באמה החולה ובמקביל החזיקה משרה מלאה. עבדנו על נשימה והארקה, על המשפט שהיא אומרת לעצמה כשהלב מאיץ, ועל העומס שאיש לא ראה. הנסיעות חזרו בהדרגה, קודם קצרות ואחר כך ארוכות, ואיתן גם התחושה שהיא שוב בשליטה.
היא הייתה מתעוררת כמעט כל לילה בשלוש לפנות בוקר, עם דופק מהיר ותחושה שהיא נחנקת, ובערב כבר פחדה ללכת לישון. ההתחלה בזום אפשרה לה להתחיל בלי לצאת מהבית. בנינו שגרת ערב מרגיעה, תרגלנו מה עושים כשמתעוררים בבהלה, ובמקביל פתחנו את מה שהיא מחזיקה בשקט כל היום, כאחראית על כולם במשפחה. הלילות נעשו שקטים יותר, ובהמשך היא סיפרה שהיא כבר לא מפחדת מהמיטה.
התקף חרדה, שנקרא גם התקף פאניקה, הוא גל פתאומי של פחד עז שמלווה בתחושות גופניות כמו דופק מהיר, קוצר נשימה, הזעה, רעד וסחרחורת, בלי סכנה ממשית באותו רגע. הוא מגיע לשיאו תוך כעשר דקות ודועך. בטיפול לומדים להבין את המנגנון ולהרגיע אותו.
התקף חרדה מרגיש מסוכן מאוד, אבל התחושות עצמן הן תגובה של מערכת העצבים ואינן מזיקות לגוף. עם זאת, בהתקף ראשון, בכאב בחזה או בכל ספק, חשוב לפנות לבדיקה רפואית או למד"א בטלפון 101 כדי לשלול סיבה גופנית.
בשפה היומיומית אלה שני שמות לאותו דבר, גל פתאומי של פחד עם תחושות גופניות חזקות. התקף פאניקה הוא המונח המקצועי יותר, והתקף חרדה הוא הביטוי שרובנו משתמשות בו. הטיפול בשניהם זהה, וטיפול בהתקפי פאניקה נעשה אצלי באותן שיטות של טיפול בהתקפי חרדה.
נושמים עם נשיפה ארוכה מהשאיפה, מחזירים את הקשב לחושים ולסביבה, ואומרים לעצמך משפט קבוע כמו זה התקף, הוא יחלוף. אם אפשר, לא בורחים מהמקום אלא נותנים לגל לעלות ולרדת. כך ההתקף מתקצר וההתקף הבא נחלש.
התקף חרדה מגיע בדרך כלל לשיאו תוך כעשר דקות ואז מתחיל לדעוך, ורוב ההתקפים חולפים תוך דקות ספורות עד חצי שעה. עייפות ורגישות יכולות להישאר עוד כמה שעות אחרי ההתקף.
לרוב יש סיבה, היא פשוט לא נמצאת ברגע ההתקף. עומס שהצטבר לאורך שבועות וחודשים, מערכת עצבים דרוכה ופחד מהפחד עצמו יכולים להדליק התקף גם ברגע שקט. בטיפול מוצאים יחד את השורש ועובדים עליו.
אצל רבות כן. עבודה רגשית מובנית, שכוללת הבנה של המנגנון, כלי הרגעה ועבודה על השורש, מפחיתה את התדירות והעוצמה של ההתקפים. החלטה על תרופות, להתחיל או להפסיק, נעשית תמיד עם הרופא המטפל.
לא. אני לא פסיכולוגית ולא רופאה, אלא מטפלת רגשית אינטגרטיבית, ומשלבת LI CBT ו-CBT מותאם, גישות גוף-נפש, עבודה ביצירה וראייה משפחתית. כשנדרש בירור רפואי או טיפול תרופתי, אני ממליצה לפנות לרופא, והעבודה הרגשית יכולה להתקיים לצד זה.
עלות מפגש אצלי נעה בין ₪500-₪350 לפי סוג המפגש והמסגרת, והמפגש הראשון הוא מפגש טיפולי רגיל לכל דבר. מספר המפגשים נקבע לפי התהליך, ואנחנו בודקות יחד את ההתקדמות כל כמה מפגשים.
כן. הטיפול בזום כולל את אותם כלים ואותה עבודה רגשית כמו בקליניקה, והוא מתאים במיוחד למי שההתקפים מקשים עליה לצאת מהבית. אפשר להתחיל בזום מכל מקום בארץ, ובהמשך לשלב גם מפגשים בקליניקה בבנימינה.
בלילה ההגנות של היום נחות, ומערכת העצבים מעבדת את העומס שהצטבר. שינויים טבעיים בנשימה ובדופק בזמן השינה יכולים להתפרש כסכנה ולהעיר בבהלה. עבודה על שגרת ערב ועל העומס של היום מרגיעה ברוב המקרים גם את הלילות.
אם לצד ההתקפים עולות מחשבות לפגוע בעצמך, אל תישארי עם זה לבד. אפשר לפנות לער"ן בטלפון 1201 בכל שעה, או לגורם רפואי עוד היום. העבודה הרגשית חשובה, אבל ברגע כזה קודם כל דואגים לביטחון שלך.
מקורות להעמקה, הערך התקף חרדה בוויקיפדיה העברית, והערך Panic disorder בוויקיפדיה האנגלית, שבו מופיעים הנתונים על שכיחות ההפרעה ועל יעילות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.
אם הגעת עד לכאן, כנראה שכבר יש בתוכך ידיעה שהגיע הזמן להפסיק לחיות סביב הפחד. התקפי חרדה מגיבים היטב לעבודה טיפולית, במיוחד כשמתחילים בזמן. בפגישה ראשונה נכיר, נבין יחד מה מזין את ההתקפים, ונבנה מסלול שמתאים בדיוק לך, בקליניקה בבנימינה או בזום בכל הארץ. ואם את עדיין מתלבטת, זה בסדר, גם שאלה אחת בוואטסאפ היא כבר התחלה.
בואי נדבר בוואטסאפ 050-457-7806
המפגש הראשון נמשך כשעה והוא נועד בעיקר להקשיב לך. אין בו טפסים ארוכים ואין בו אבחון מהיר, כי אישה אינה רשימת סימנים אלא סיפור שלם. עלות מפגש נעה בין ₪500-₪350 לפי סוג המפגש והמסגרת, והמפגש הראשון הוא מפגש רגיל לכל דבר. אפשר להתחיל גם בזום, מהבית.
